מיוזה



1. פרופאזה ראשונה - כמו במיטוזה, הצנטריולות מתחילות להתרחק לקוטבי התא, תוך פרישת סיבי הכישור ביניהן. חוטי הכרומטין מתעבים ומתקצרים, עד שנראים בתא כרומוזים ברורים. בכל כרומוזום מובחנות כרומטידות. הכרומוזומים ההומולוגיים מתקרבים אלה לאלה כמעט עד כדי היצמדות. במצב זה, כרומטידה מהומולוג אחד מחליפה לעיתים קטע עם כרומטידה המקבילה לה מן ההומולוג השני. לתהליך זה קוראים שחלוף (crossing over). הפרופאזה הראשונה היא השלב הממושך ביותר במיוזה , והיא עשויה לארוך כ- 90 אחוזים ממשך המיוזה כולה.

שיחלוף - revo gnissorc






2. מטפאזה ראשונה - הכרומוזומים מתארגנים ב"קו המשווה" של התא, וכל כרומוזום נמצא מול ההומולוג שלו. הצנטרומר אינה נחצה, והכרומטידות אינן נפרדות. כך, כל כרומוזום נשאר שלם.

3. אנפאזה ראשונה - הצנטרומרים השלמים נעים לאורך סיבי הצנטרומר לעבר הקטבים, וכל צנטרומר גורר אחריו את הכרומוזום השלם. בדרךזו, בני הזוג ההומולוגיים מגיעים לקטבים מנוגדים, וכל אחד מהם עתיד להימצא בתא נפרד.

4. טלופאזה ראשונה - הצנטרומרים מקובצים בקטבים, וסביב כל קוטב נוצר קרום התוחם את גרעין התא. כך מתקבלים אפוא שני תאים, שכל אחד מהם מכיל נציג יחיד מכל זוג הומולוגים. כל כרומוזום יחיד מכיל כמות כפולה של דנ"א הדרושה להמשך החלוקה.

5. מייד לאחר החלוקה הראשונה, משיכים שני התאים להתחלק, בתהליך שנקרא מיוזה שנייה. המיוזה השנייה זהה למעשה למיטוזה. כל תא הפלואידי מתחלק לשניים. במטפאזה, הצנטרומרים נחצים לשניים, וכל כרומוזום נפרד לשתי כרומטידות. מכל תא שנוצר במיוזה הראשונה מתקבלים שני תאים, ובסך הכל מופיעים בתום המיוזה ארבעה תאים הפלואידיים.