החזית העיראקית במלחמת חרבות ברזל

יום שישי, 3 ינואר 2025, 21:17 מנהל האתר

-----------------------------------------------------------------------

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: rentatar@gmail.com - שלחו כאן אימייל

במהלך שנה שלמה, מיליציות פרו-איראניות בעיראק פעלו כחזית פעילה במסגרת "ציר ההתנגדות" בהובלת איראן, ותקפו מטרות ישראליות ואמריקניות בתגובה למלחמת "חרבות ברזל". התקיפות הבליטו את עיראק כגורם מרכזי במאבק האזורי, והביאו לשורה של תגובות מצד ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות. להלן סקירה מקיפה של האירועים המרכזיים, ההשפעות והמשמעויות.

תחילת ההתקפות: תמיכה בעזה כטריגר

הסבב הנוכחי של מתקפות מעיראק החל ב-17 באוקטובר 2023, כאשר מיליציות פרו-איראניות תחת השם "ההתנגדות האיסלאמית בעיראק" פתחו בתקיפות מאורגנות נגד בסיסים אמריקניים בעיראק ובסוריה. התקיפות הוצגו כתמיכה בחמאס בעזה, וכתגובה לתמיכת ארה"ב בישראל:

בסיס עין אל-אסד במערב עיראק הותקף שוב ושוב באמצעות רקטות וכטב"מים.
בסיס א-תנף בסוריה נפגע במתקפת כטב"ם, שבה נפצעו למעלה מ-20 בני אדם.
במהלך החודשים שלאחר מכן, בוצעו למעלה מ-100 תקיפות נוספות נגד בסיסים אמריקניים ושגרירות ארה"ב בבגדד.

התרחבות המטרות: ישראל במוקד התקיפות

לאחר התקפות מתמשכות על כוחות אמריקניים, החלו המיליציות להפנות את מאמציהן ישירות נגד ישראל. לאורך החודשים, בוצעו עשרות שיגורים של כטב"מים וטילי שיוט לעבר מטרות שונות:

22 בדצמבר 2023: כטב"ם ששוגר מעיראק נבלם בשטח לבנון, כשניסה לפגוע באסדת כריש.
27 בדצמבר 2023: כטב"ם התפוצץ במנחת פיק שבדרום רמת הגולן, המשמש את חברת "אלביט" לניסויי מערכות תעופה.
1 באפריל 2024: כטב"ם פגע בבסיס חיל הים באילת, גרם לנזק, אך לא לנפגעים.
2 באוקטובר 2024: מתקפה קטלנית בצפון רמת הגולן גרמה למותם של שני חיילי צה"ל ולפציעתם של 24 נוספים בדרגות חומרה שונות.

תגובות בינלאומיות: מאבק בין ישראל, ארה"ב ואיראן

בעוד ישראל נמנעה מתגובה ישירה בעיראק, מתוך הבנה שהזירה מורכבת פוליטית, ארצות הברית לקחה על עצמה את האחריות לתגובה צבאית:

בוצעו חיסולים ממוקדים של בכירי המיליציות, בהם חוסיין עבדאללה מסתור א-שעבל, מומחה רחפנים שהגיע מעיראק לאמן כוחות פרו-איראניים.
ארה"ב תקפה מתקני ייצור ואחסון של כטב"מים וטילים בעיראק ובסוריה, וזאת בניסיון למנוע תקיפות נוספות על ישראל וכוחות אמריקניים באזור.

סיום החזית: לחצים פנימיים וחיצוניים

בסוף דצמבר 2024, הודיעה ממשלת עיראק באופן רשמי כי הושגה הפסקת פעילות מצד המיליציות הפרו-איראניות נגד ישראל. ההחלטה נבעה משילוב של מספר גורמים:

לחצים פנימיים: הממשל העיראקי הבין שהמשך התקיפות עלול להוביל לערעור היציבות הפנימית במדינה.
איומים חיצוניים: ישראל וארה"ב העבירו מסרים תקיפים לעיראק, ואף רמזו כי הן שוקלות פעולה צבאית ישירה אם המתקפות יימשכו.
שיקולים אסטרטגיים: איראן, שהייתה מעורבת עמוקות בתכנון התקיפות, בחרה להתרכז בזירות אחרות לאחר לחץ דיפלומטי וביטחוני גובר.

השפעות ותובנות לעתיד

בעוד שהחזית העיראקית נסגרה לעת עתה, האירועים של השנה האחרונה מדגישים את הפוטנציאל ההרסני הטמון בשימוש של איראן בבעלות בריתה האזוריות. ההשפעות של התקיפות היו רבות:

בישראל: המתקפות חשפו את הצורך בשדרוג מערכות ההגנה האווירית ובתגובה מהירה לאיומים רחוקים.
בארצות הברית: הלחץ על ממשל ביידן לשמור על נוכחות צבאית בעיראק גבר, אך המחיר היה גבוה עם אובדן חיי חיילים אמריקנים.
בעיראק: הממשל ניצב בפני דילמה מורכבת – בין נאמנות לאיראן ובין שמירה על יציבות פנימית ואינטרסים מול המערב.

לסיכום

האירועים בזירה העיראקית ממחישים את המרכזיות של עיראק במאבק האזורי, ואת האתגרים שעומדים בפני ישראל בהתמודדות עם "ציר ההתנגדות" בהובלת איראן. למרות שהחזית נרגעה, המתח נותר, והאפשרות להתלקחות מחודשת תלויה בעיקר בשיקולים אסטרטגיים של הגורמים האזוריים.

מאמרים שאולי יענינו אתכם

החות'ים בתימן היסטוריה מצב נוכחי והקשר לישראל