המזרח התיכון היום והמצב בישראל

-----------------------------------------------------------------------

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: rentatar@gmail.com - שלחו כאן אימייל

ההפיכה המשפטית דוהרת בפעם השנייה ויריב לוין מריץ אותה כאילו לא היה ה 7 באוקטובר, גם אם חלקים מסויימים מההפיכה זו נכונים וצודקים, זה לא הזמן, מדינת ישראל לא צריכה את הפילוג הזה ובטח שלא בזמן כזה של מלחמה ותהפוכות במזרח התיכון. בסוריה אחרי ההפיכה טרם הושתת משטר יציב והאירועים בסוריה יכולים ליצור עוד גלים בירדן, בלבנון ואפילו בעיראק ואיראן.

די !!!,  אחרי יותר משנה עם 7 חזיתות של מלחמה עם מאות הרוגים ואלפי פצועים הגיע הזמן לייצב את המדינה, חצי מאוכלוסיית ישראל בטראומה שתבוא ליידי ביטוי בשנים הקרובות, הכלכלה צריכה להשתקם ואנחנו התושבים של ה"ארץ הקטנה הזו עם שפם" כדברי השיר של קורין אל על שהלכה לעולמה בימים האחרונים, אנחנו רוצים קצת שקט, משפחות החטופים רוצים את יקיריהם בחזרה לסגור מעגל, ישובי הצפון הדרום ושאר האזורים שנפגעו בארץ רוצים לשקם את ההריסות ואת המשפחות שלהם.

המציאות הפוליטית והחברתית שבה אנו חיים היום היא מורכבת יותר מתמיד, כשהשסע החברתי גובר והקרע הפוליטי מעמיק. ראש הממשלה אכן נושא באחריות הגדולה ביותר להשיב את המדינה למסלול שפוי ומאוזן. ההפיכה המשפטית, שמובילה לתחושת פיצול בעם, אינה רק ויכוח משפטי-חוקתי, אלא נוגעת בלב ליבה של החברה הישראלית. במקום לשפר את המערכת, היא עלולה להוביל להחרפת המתח הפנימי ואף להצית סכסוך פנימי חמור – תרחיש שפרשנים מזהירים ממנו כבר זמן רב.

מי שיכול להחזיר את המדינה לשפיות הוא ראש הממשלה בעצירת המסע המטורף של הממשלה ויריב לוין להפיכה משפטית שחוצה את העם ולא מאפשרת שקט, זו מלחמה יותר קשה ממלחמות נגד האויבים שלנו, ההפיכה הזו גם אם חלקה נכון מכרסמת בתוך העם ועלולה להתלקח למלחמת אזרחים שתהרוס את המדינה כפי שפרשנים מסבירים בשנה האחרונה.

בהיבט הציבורי, גנרלים לשעבר, פרשנים ויועצי תקשורת שמנתחים את המצב באולפני הטלוויזיה, מספקים פרספקטיבה מסוימת אך לא תמיד תורמים לפתרון הממשי. קל לנתח טעויות בדיעבד ולהציע כיצד "היה צריך" לפעול, אך האתגר האמיתי הוא לפעול נכון בזמן אמת, תוך ניהול משברים בכמה חזיתות במקביל.

להיות מנהיג בתקופה כזו דורש תכונות ייחודיות – מנהיגות החלטית אך קשובה, אומץ לצד גמישות מחשבתית, והיכולת לקבל החלטות קשות למרות הביקורת הציבורית. במקום להאשים ולבקר, חשוב שכולם – מהאזרחים ועד הפרשנים – יתמקדו בשאלה כיצד ניתן לתרום לשיפור המצב ולא להוסיף שמן למדורת השסע החברתי.

בסופו של דבר, עלינו לזכור שכולנו כאן יחד, ואיננו יכולים להרשות לעצמנו להיגרר למלחמות פנימיות שיהרסו את הבית המשותף שלנו.

ההפיכה המשפטית

בשנים האחרונות, המושג "הפיכה משפטית" הפך למוקד ויכוח עז במערכת הפוליטית והציבורית בישראל. מדובר ברפורמות המוצעות על ידי הממשלה, שמטרתן, לכאורה, לשנות את מאזן הכוחות בין הרשויות במדינה. תוכנית זו עוררה מחלוקות חריפות, כאשר תומכיה רואים בה דרך לשיפור הדמוקרטיה, ומתנגדיה מזהירים מפני פגיעה חמורה בעצמאות מערכת המשפט וביסודות הדמוקרטיים של המדינה.

מאז קום המדינה, מערכת המשפט בישראל נתפסת כאחד מעמודי התווך של הדמוקרטיה הישראלית. בג"ץ (בית המשפט העליון) מילא תפקיד מרכזי בהגנה על זכויות אדם, מתן פרשנות לחוקי היסוד, ובקרת פעולות הממשלה. עם זאת, לאורך השנים, התגברו הקולות שטענו כי בג"ץ צבר סמכויות יתר וכי הוא חורג מתפקידו על חשבון הרשויות האחרות.

הקונפליקט בין הרשויות הגיע לשיא בשנים האחרונות, עם התחזקות הכוח הפוליטי של ממשלות ימין והתחושה בקרבן שמערכת המשפט מציבה מכשולים בפני יישום המדיניות שלהן. רבים בממשלה הנוכחית סבורים כי יש צורך להגביל את כוחו של בג"ץ כדי לשמור על איזון הכוחות במדינה.

אחת ההצעות המרכזיות ברפורמה המשפטית היא "פסקת ההתגברות", שמאפשרת לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ. הרעיון הוא להחזיר למחוקקים את הכוח הסופי בקביעת החוקים, בניגוד למצב שבו בג"ץ יכול לפסול חוקים כלא חוקתיים.

שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים

תוכנית נוספת כוללת שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שלממשלה יהיה כוח רב יותר במינוי שופטים. מבקרי המהלך טוענים שזה יפגע בעצמאות השופטים ויגרום לפוליטיזציה של מערכת המשפט.

צמצום זכות העמידה

רפורמה נוספת עוסקת בהגבלת זכות העמידה של עותרים לבג"ץ. מטרת ההצעה היא לצמצם את האפשרות של ארגונים ואזרחים להגיש עתירות, ולמנוע "שימוש יתר" בבית המשפט לעניינים שאינם נוגעים ישירות לעותרים.

הטיעונים בעד הרפורמה המשפטית

חיזוק הדמוקרטיה

תומכי הרפורמה טוענים כי מהלכים אלו יחזקו את הדמוקרטיה בכך שיחזירו את הכוח לעם ולנבחריו. לדבריהם, בג"ץ מתערב לעיתים קרובות במדיניות הממשלה באופן שמדלל את כוחה של הכנסת כנציגת הציבור.

איזון בין הרשויות

התומכים מאמינים שהרפורמה תשיב את האיזון הנכון בין שלוש הרשויות – המחוקקת, המבצעת והשופטת. לטענתם, בעשורים האחרונים מערכת המשפט "חטפה" סמכויות שאינן שייכות לה.

הגבלת התערבות בג"ץ

לדבריהם, בג"ץ נוקט גישה אקטיביסטית מדי, ופעמים רבות דוחה מדיניות שנבחרי ציבור ביקשו לקדם. הפיכת מערכת המשפט ל"מאוזנת" יותר, תאפשר לממשלה ולכנסת לפעול ביעילות רבה יותר.

הטיעונים נגד הרפורמה המשפטית

פגיעה בעצמאות מערכת המשפט

מבקרי הרפורמה מזהירים כי יישום התוכניות יפגע בעצמאות בתי המשפט, שהיו עד כה גורם מאזן לממשלה ולכנסת. החלשת מערכת המשפט עלולה להפוך את ישראל לדמוקרטיה חלשה או אפילו למדינה עם נטיות אוטוריטריות.

סכנה לזכויות המיעוטים

מערכת המשפט הישראלית שימשה פעמים רבות כמגן עבור מיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות. מתנגדי הרפורמה טוענים כי החלשת בג"ץ תאפשר לממשלה לחוקק חוקים שפוגעים בזכויות אלו, ללא מנגנון פיקוח אפקטיבי.

ירידה באמון הציבור

החשש הוא שמערכת משפט מוחלשת תגרום לירידה באמון הציבור במוסדות המדינה. כאשר האזרחים מרגישים שאין מי שיגן עליהם מפני עוולות, הם עשויים לאבד אמון בשלטון ובמוסדותיו.

השפעות ההפיכה המשפטית על החברה הישראלית

הרחבת הפילוג החברתי

הוויכוח סביב ההפיכה המשפטית חוצה קווים פוליטיים, חברתיים ועדתיים, וגורם להעמקת הקיטוב בחברה. ההפגנות הרבות משני צידי המתרס מדגישות את המתח החברתי המתמשך.

פגיעה בכלכלה

אנשי עסקים וכלכלנים רבים הזהירו שהרפורמות המשפטיות עלולות לפגוע בכלכלה הישראלית. החשש הוא שחוסר יציבות משפטית יבריח משקיעים זרים ויפגע בצמיחה הכלכלית.

יחסי החוץ של ישראל

מערכת משפט חזקה נתפסת בעולם כעדות לדמוקרטיה מתפקדת. החלשתה עלולה לגרום לביקורת בינלאומית ולפגוע ביחסי החוץ של ישראל עם מדינות המערב.

האם ישנה דרך לפשרה?

על רקע המחלוקות העזות, ישנם קולות שקוראים לפשרה שתאזן בין הצורך ברפורמה משפטית לבין השמירה על עצמאות מערכת המשפט. רעיונות כמו הגבלת פסקת ההתגברות לחוקים מסוימים או השארת הוועדה למינוי שופטים במבנה הקיים עשויים להוות בסיס לדיאלוג בין הצדדים.

גיוס החרדים

יושבים במדינה הזו ציבור גדול של חרדים ונהנים מביטחון וממדינת רווחה כולל קצבאות וביטוחי בריאות תנאים שהרבה תושבים במדינות רבות היו מיחלים שאת החובות שלהם לא ממלאים, חלקם הגדול כלל לא עובדים ורובם לא מתגייסים לצה"ל ולא מבצעים שרות חובה ומילואים בצבא אך נהנים מהכל, ולמה? כי יש להם רבנים שחוששים לשלומם לא לימודי התורה אלא לשלומם עצמם של הרבנים שהרי גיוס החרדים יותיר אותם ללא תלמידים, ואולי חלק יחזרו בשאלה וכל אלה מאיימים על שלום הרבנים. אז למה שלא יתגייסו ומי שלא יכול להתגייס שילך לשרות לאומי, וכך גם לגבי החילוניים שלא מתגייסים, יש לחייבם בשרות לאומי במקום בשרות צבאי. ועוד יותר נכון לגבי הערבים במדינה, מי שלא יתגייס מכל סיבה שהיא אם ברצונו או משום שהצבא לא יכול להכיל אותו שייבצע שרות לאומי לקהילה שלו.

ביבי נתניהו

אחד האנשים המבריקים בעולם ובמנהיגות הישראלית מאז שקמה, אז מה קורה לאחד מראשי הממשלה החזקים ביותר בעולם איך הוא אוטם אזנין ולא רואה מה קורה מסביבו, או יותר נכון הוא רואה ושומע אך פוחד לאבד את כיסו ויותר מכך כל הפסד בבחירות יגרום לו להיות בבית המשפט ולעמוד מול משפטו יום יום וכנראה גם להרשעתו.

ב – 7  באוקטובר נטען לפי תמלילי השיחות כי ראש הממשלה ביבי נתניהו ידע על המתקפה של חמאס בעוטף עזה רק אחרי שהחלה בערך בשעה 06.29 והדרג הצבאי כמו כל עם ישראל הופתע מחמאס, אך אסור להתעלם מכל ההזהרות של גורמים רבים לגבי החלשות צה"ל לאור הרעיון של ההפיכה המשפטית, וההפגנות נגד המהפיכה המשפטית.

ערב ההצבעה על עילת הסבירות ראש הממשלה לא הסכים להפגש עם ראשי מערכת הביטחון, ככל הנראה ביבי נתניהו חשב שגם הם כמו ה"שמאלנים" של קפלן מנסים להשפיע עליו לותר על המהפיכה המשפטית, האם ביבי מאמין במהפיכה הזו? לא בטוח אבל הוא חייב לזרום עם הצד הימני שרוצה בהפיכה הזו שתשנה את הרכב השופטים בבית המשפט העליון ותגביל את כוחו. ובמידה ולא יזרום עם הרעיון יחשקו אות ביבי מימין חברי הממשלה מהימין בעיקר בן גביר אך גם סמוטריץ.

האם בנימין נתניהו יתפקח? לא הוא צלול מאוד ואין כאן איזושהיא התפכחות הוא פשוט יודע שאם ינטוש את הימין על מלא ימיו בשלטון ספורים וזאת לאור האופוזיציה החזקה שמתנגדת לו.

בעניין החזרת החטופים והפסקת המלחמה המצב מאוד דומה הוא מחושק על ידי הימנים בממשלתו לא להפסיק את המלחמה בעזה, ואם לא מפסיקים את המלחמה החטופים לא יחזרו, זהו עקרון עליו עומדים חמאס. ולכן לא מתבצעת עיסקה נכון לעכשין וכבר מעל ל 400 ימים.

צביעות העולם

לא ניתן היה לראות צביעות גדולה מזו שראינו על התמוטטות סוריה, בשאר אסאד שטבח בעמו והרג כמה מאות אלפי סורים והגלה מעל ל 5 מיליון סורים לאירופה היה צריך להיות המבוקש מספר אחד ואל ביבי נתניהו וגלנט. בית הדין הפלילי בהאג הוציא נגד השניים צווי מעצר על שיצאו למלחמת נגד ההתקפה הרצחנית של חמאס ועל ההתקפה הנוספת של חיזבאללה בצפון וזאת למרות שישראל לא פתחה בשום התגרות בחיזבאללה.

ובכל העולם יצאו להפגנות סוערות עם עשרות ומאות אלפי מפגינים שרובם אמנם פרו פלסטינאים או פליטים מארצות האיסלאם, אך הממשלות לא התאמצו מידי לעצור את התופעה, תופעה זו חזרה על עצמה בקמפוסים של ארצות הברית וגם שם ראשי האוניברסיטאות לא התאמצו יותר מידי להפסיק את התופעה, מה שמעניין הוא שאותם מפגינים מעולם לא יצאו בכזה להט להגן על מאות אלפי הסורים שנרצחו בסוריה על ידי רודן שהוא השליט.

התייחסות לבית הדין הבינלאומי

בית הדין הפלילי בהאג הוציא צווי מעצר נגד מנהיגים ישראלים בעקבות פעולות ההגנה של ישראל. עם זאת, אין כל צעדים דומים נגד משטרים רודניים שפעלו באלימות נגד אזרחיהם. הדבר יוצר תחושה של אכיפה בררנית, אשר תורמת לאובדן אמון של הציבור הישראלי במערכת המשפט הבינלאומית.

אחרי ה 11 לספטמבר ארה"ב נכנסה למלחמה קשה באל קעידה מבלי לעשות חשבון לעולם ואף אחד לא הגביל אותה או הוציא צווי מעצר נגד הנשיא בוש, בית המשפט הבינלאומי בהאג מאיים לא רק על מנהיגי ישראל אלא על כל מנהיגי העולם החופשי שנלחמים בטרור כי טרור פועל מתוך האוכלוסיה ובתוך האוכלוסיה ולכן אזרחים תמימים נפגעים.

ההשפעה על דעת הקהל העולמית

תופעות כמו ההפגנות באירופה ובארצות הברית, שמאורגנות לרוב על ידי תומכים פלסטינים, יוצרות לחץ בינלאומי על ישראל. עם זאת, אותן מדינות ומוסדות לעיתים קרובות מתעלמים מזכויות האדם של הקורבנות במדינות אחרות, דבר שמעלה את השאלה על מניעים פוליטיים מאחורי הביקורת כלפי ישראל.

איראן

נושא איראן מהווה נדבך קריטי נוסף בסוגיות הביטחוניות והפוליטיות שעומדות בפני מדינת ישראל. איראן, עם שאיפותיה ההגמוניות במזרח התיכון ותוכנית הגרעין שלה, מציבה איום ישיר ובלתי פוסק על ישראל. אם כי אחרי המכות שחטף  חיזבאללה ובעקבות נפילת באשר אסאד בסוריה ניתקה שיירת האספקה של נשק מאיראן לחיזבאללה והשאירה את חיזבאללה מבודד בלבנון. אך  איראן ממשיכה לקדם את תוכנית הגרעין שלה, ולמרות הסנקציות הבינלאומיות, נרשמת התקדמות מדאיגה בהעשרת אורניום וברכיבים נוספים הדרושים לפיתוח נשק גרעיני. ישראל רואה בתוכנית זו איום קיומי ונערכת לפעולה במידת הצורך, בין אם באמצעות פעילות דיפלומטית ובין אם באמצעים צבאיים.

איראן פעלה עשרות שנים  להרחיב את השפעתה באמצעות שלוחותיה באזור, כמו חיזבאללה בלבנון ומיליציות פרו-איראניות בסוריה וכן בעיראק. פעילות זו התבטאה בניסיונות להקים תשתיות טרור על גבול ישראל ובאספקת אמצעי לחימה מתקדמים לגורמי טרור. ישראל נאלצה להתמודד עם איומים אלו באמצעות פעילות צבאית ממוקדת, כמו תקיפות אוויריות על מטרות איראניות בסוריה ובלבנון, אך אחרי הסכם הפסקת האש על חיזבאללה וחיסול כל הצמרת ובעיקר בשל ההפיכה בסוריה, איראן נשארה ללא שלוחותיה מלבד החותים בתימן ומיליציות בעיראק, וכמובן חיזבאללה מוכה בלבנון.

כעת עומדות שתי אופציות על הפרק והם יתבהרו לאחר כניסת טראמפ לכס הנשיאות בארצות הברית, אחת היא חידוש אפשרי של הסכם הגרעין בין איראן למעצמות בעוד שהסכם כזה עשוי לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית, ישראל טוענת כי התנאים שהוצעו אינם מספיקים לעצור את השאיפות הגרעיניות של טהרן ואף עלולים לחזק את כלכלתה, מה שיאפשר לה להמשיך לממן טרור באזור, האפשרות השנייה נרמזה לא פעם על ידי ישראל וכעת גם על ידי טראמפ וכאן מדובר על הפצצת כל תוכנית הגרעין האיראנית בפעולה צבאית מקיפה ועצימה.

בנתיים הפרוקסי של איראן נמצאים במצב מאוד קשה, חמאס כמעט מובס אך נכון להיום מחזיק ב- 100 חטופים חיים ומתים, חיזבאללה איבד את כל ראשי התנועה ואלפי לוחמים, בסוריה התרחשה הפיכה, האיראנים ברחו מסוריה, חיזבאללה ברחו גם הם חזרה ללבנון, העברת הנשק מאיראן ללבנון דרך סוריה כמעט בילתי אפשרית, החותים ממשיכים לשגר טילים על על ישראל הבוקר ( 19.12.24 ) שוגר טיל כזה, ובמקביל בוצעה תקיפה ישראלית עצימה בנלים של תימן ועל תחנות הכח בצנעה ולמרות זאת החותים ממשיכים לאיים בתוקפנות כלפי ישראל.

ישראל פועלת בזירה הבינלאומית כדי להפעיל לחץ על הקהילה הבינלאומית להחמיר את הסנקציות על איראן ולמנוע ממנה להשיג נשק גרעיני. במקביל, נמשכות ההכנות למקרה שבו תידרש פעולה צבאית ישירה נגד מתקני הגרעין האיראניים. מצב זה מציב את ישראל בדילמה מורכבת, שכן פעולה כזו עלולה להצית עימות אזורי רחב היקף.

האיום האיראני משפיע לא רק על התחום הביטחוני אלא גם על השיח הציבורי בישראל. חשש מתמיד מפני ירי טילים מאסיבי נוסף לשתי ההתקפות שכבר היו על ישראל עם מאות טילי שיוט  גורם ללחץ נפשי בקרב האוכלוסייה, אם כי ישראל התמודדה יפה מאוד עם כל הטילים ורובם יורטו, לא גרמו לא נפגעים ולמעט נזק.

מאמרים שאולי יענינו אתכם

האם תוספי מזון באמת מועילים?

תוספי מזון הם אחד הנושאים החמים בעולם הבריאות, עם תעשייה גלובלית שמגלגלת מיליארדי דולרים בשנה. רבים רואים בהם אמצעי קל - קראו עוד

סם הקפטגון

סם הקפטגון, הידוע בשמות נוספים כמו פיטון, ביוקפטון ופנטיניל, הוא סם סינתטי ממשפחת האמפטמינים. תחילה שווק הסם בשנות ה-60 כתרופה - קראו עוד

דלקת גרון מאפיינים, גורמים ודרכי טיפול

דלקת גרון היא תופעה נפוצה, במיוחד בעונות המעבר ובחורף, תקופה בה התפשטות מחלות זיהומיות עולה משמעותית. דלקת גרון יכולה להיגרם - קראו עוד

עלייתו והתרסקותו של הציר השיעי במזרח התיכון

הציר השיעי, שהתבסס במזרח התיכון במהלך העשורים האחרונים, היווה ברית אסטרטגית בין איראן, עיראק (בעיקר לאחר הפלת סדאם חוסיין ב-2003), - קראו עוד

הפיכה בסוריה

תגובת שרשרת שהחלה בריסוק החיזבאללה על ידי ישראל והתקיפה באיראן שתפסה אותה במערומיה הייתה הזדמנות יוצאת דופן למהלך ההפיכה בסוריה.

מגנזיום בגוף האדם

מגנזיום הוא מינרל חיוני המשפיע על מגוון רחב של תהליכים בגוף האדם. הוא תומך בפעילות של מאות אנזימים ומעורב במנגנונים - קראו עוד

ההשפעה של שעון החורף על גוף האדם

למעבר לשעון חורף ישנן השפעות משמעותיות על גוף האדם, הנובעות בעיקר משינוי זמני האור והחושך שמסביבנו. אחת ההשפעות המרכזיות היא - קראו עוד

 מה קרה למוח שלנו בעקבות המלחמה?

בשנה האחרונה, תושבי ישראל מתמודדים עם מציאות קשה ומורכבת, שבה חוויות טראומטיות, אובדן, מתח וחרדה הפכו לשגרת חיים. חשיפה למלחמה, - קראו עוד

 פצצות חודרות בונקרים

לאחר מבצע החיסול של חסאן נסראללה בדאחייה בבירות עם פצצות חודרות בונקרים מצאנו לנכון להבהיר מהן פצצות אלו ההסטוריה של - קראו עוד

מי אתה חסן נאסראללה

חסן נסראללה, מנהיג ארגון חיזבאללה הלבנוני, נולד ב-31 באוגוסט 1960 בפרבר שיעי בעיר ביירות, בירת לבנון. נסראללה, שגדל במשפחה דתית, - קראו עוד

 טיל היפרסוני 

בעקבות הודעת החותים השבוע על ירי של טיל היפרסוני לכיוון ישראל בחרנו להרחיב מעט על הטיל, הטכנולוגיה הצבאית עברה שינויים - קראו עוד

 טראומה ופוסט-טראומה בישראל בעקבות השביעי באוקטובר

מלחמות ואירועים ביטחוניים הם חלק בלתי נפרד מהמציאות בישראל מאז הקמתה, ובעיקר אחרי השביעי באוקטובר. התמודדות מתמשכת עם מתקפות טילים, - קראו עוד