מהו "Deep State" דיפסטייט (מדינה עמוקה)? הסבר, מקורות ודוגמאות מהעולם

על פי תיאוריה זו, קבוצה זו אינה נבחרת על ידי הציבור ואינה בהכרח נאמנה למדיניות המוצהרת של הממשלה הנבחרת. היא יכולה לחתור תחת החלטות פוליטיות, להשפיע על מדיניות, להסתיר מידע ואף לבצע פעולות בלתי חוקיות כדי להשיג את מטרותיה.

מקור המושג:

המושג "מדינה עמוקה" אינו המצאה חדשה והוא שאוב במקור מהמונח הטורקי "Derin Devlet". המונח הזה התפתח בשנות ה-90 של המאה ה-20 כדי לתאר רשתות נסתרות של אנשי צבא, מודיעין, משפט ופוליטיקה בטורקיה, אשר האמינו כי הם מגנים על האינטרסים הלאומיים מעל לכל שיקול אחר, ולעיתים פעלו באופן לא חוקי או תוך עקיפת המערכת הדמוקרטית.

עם השנים, המושג אומץ על ידי תיאורטיקני קונספירציה ופרשנים פוליטיים ברחבי העולם, תוך שהוא מקבל משמעויות רחבות יותר ולעיתים מעורפלות.

דוגמאות מהעולם (תוך זהירות מהיותן לעיתים טענות קונספירטיביות):

חשוב להדגיש כי רוב הדוגמאות הבאות הן טענות או פרשנויות, ולעיתים קשה להוכיח באופן חד משמעי את קיומה של "מדינה עמוקה" כפי שהיא מתוארת בתיאוריות קונספירציה. עם זאת, הן משקפות את השימוש במושג בהקשרים שונים:

• טורקיה (הדוגמה המקורית): כפי שצוין, המושג נולד כדי לתאר רשתות נסתרות של גורמים שונים שפעלו בטורקיה, במיוחד בתקופות של אי יציבות פוליטית ועימותים עם ארגונים חמושים. טענות על "Derin Devlet" כללו מעורבות בפעולות טרור, הפיכות צבאיות נסתרות, חיסולים פוליטיים והשפעה מאחורי הקלעים על הממשלה.
• ארצות הברית: המושג "Deep State" זכה לפופולריות רבה בארצות הברית, במיוחד במהלך כהונתו של הנשיא דונלד טראמפ, שטען כי קיימת "מדינה עמוקה" בתוך הממשל הפדרלי, במיוחד בקהילת המודיעין ובמשרד המשפטים, אשר פועלת נגדו ומנסה לחתור תחת סדר היום שלו. תומכיו טענו כי גורמים אלה הדליפו מידע, פתחו בחקירות מונעות פוליטית והתנגדו למדיניותו.
• רוסיה: ישנם פרשנים הטוענים כי ברוסיה קיימת "מדינה עמוקה" המורכבת מאנשי שירותי הביטחון לשעבר (במיוחד הק.ג.ב.) ואוליגרכים מקורבים, אשר להם השפעה משמעותית על קבלת ההחלטות במדינה, לעיתים מעל ומעבר למנהיגים הנבחרים.
• מצרים: לאחר ההפיכה הצבאית בשנת 2013, היו טענות כי הצבא המצרי מהווה סוג של "מדינה עמוקה" במדינה, עם השפעה עצומה על הפוליטיקה והכלכלה, גם בתקופות של שלטון אזרחי לכאורה.
• פקיסטן: הצבא הפקיסטני נתפס לעיתים כבעל השפעה רבה על המדיניות והפוליטיקה במדינה, גם כאשר יש ממשלה אזרחית נבחרת. תיאוריות על "מדינה עמוקה" בפקיסטן מתייחסות לעיתים לכוח הרב של הצבא ושל שירותי המודיעין.
• ישראל: לעיתים נשמעות טענות בישראל על קיומם של גורמים רבי עוצמה במערכת הביטחון, במוסדות המשפט ובבירוקרטיה, אשר מקבלים החלטות או משפיעים על מדיניות באופן שאינו תמיד שקוף או נתון לביקורת ציבורית מלאה. עם זאת, השימוש במונח "מדינה עמוקה" בישראל פחות נפוץ בהשוואה למדינות אחרות.

חשוב לזכור:

המושג "מדינה עמוקה" הוא טעון ולעיתים משמש ככלי רטורי לביקורת על מוסדות השלטון או להסברת אירועים פוליטיים מורכבים. חשוב להתייחס לטענות על קיומה של "מדינה עמוקה" בזהירות ולבחון את הראיות והניתוחים באופן ביקורתי. לעיתים, מה שנראה כפעולה של "מדינה עמוקה" יכול להיות תוצאה של בירוקרטיה מסועפת, אינטרסים מוסדיים שונים או פשוט חילוקי דעות פוליטיים.