סם הקפטגון

יום רביעי, 11 דצמבר 2024, 12:43 מנהל האתר

-----------------------------------------------------------------------

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: rentatar@gmail.com - שלחו כאן אימייל

תוכן עניינים

1 סם הקפטגון, הידוע בשמות נוספים כמו פיטון, ביוקפטון ופנטיניל, הוא סם סינתטי ממשפחת האמפטמינים. תחילה שווק הסם בשנות ה-60 כתרופה לשיפור תפקודים נוירולוגיים ולהתמודדות עם הפרעות קשב, נרקולפסיה ודיכאון. הקפטגון נחשב בזמנו לחידוש רפואי, כשהוא מוצג כחלופה מתונה לאמפטמינים המסורתיים, עם פחות תופעות לוואי.
2 המעבר לשימוש לא חוקי
3 סוריה כמרכז הייצור הגלובלי
4 נתיבי הברחה ויעדים מרכזיים
5 השפעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות של הסם
6 שימוש ממושך בסם גורם לתופעות לוואי חמורות, בהן:
7 קפטגון וטרור: כלי בידי ארגוני טרור
8 ניסיונות בינלאומיים למיגור התופעה
9 האם נפילת משטר אסד תשנה את המצב?
10 השלכות על החברה והמזרח התיכון

סם הקפטגון, הידוע בשמות נוספים כמו פיטון, ביוקפטון ופנטיניל, הוא סם סינתטי ממשפחת האמפטמינים. תחילה שווק הסם בשנות ה-60 כתרופה לשיפור תפקודים נוירולוגיים ולהתמודדות עם הפרעות קשב, נרקולפסיה ודיכאון. הקפטגון נחשב בזמנו לחידוש רפואי, כשהוא מוצג כחלופה מתונה לאמפטמינים המסורתיים, עם פחות תופעות לוואי.

בשנות ה-90 נאסר השימוש בו כמעט בכל העולם בעקבות גילוי תופעות הלוואי המסוכנות והפוטנציאל הגבוה להתמכרות. לאחר שאיבד את מעמדו כתרופה חוקית, הסם החל להופיע בתעשיות בלתי חוקיות והפך לסם רחוב פופולרי בעיקר במדינות המזרח התיכון.

המעבר לשימוש לא חוקי

לאחר האיסור הבינלאומי על ייצור ושיווק הקפטגון, תעשיית ייצור הסם עברה למחתרת. בתחילה, מרכזי הייצור התמקמו במדינות דרום אירופה, כמו בולגריה, סלובניה וסרביה-מונטנגרו. משם, הוא הוברח למדינות המפרץ דרך נתיבי הברחה בטורקיה.

אך עם הזמן, בעיקר בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה שהחלה ב-2011, הפכה סוריה למעצמה העולמית העיקרית בייצור הקפטגון. כיום, 80% מהקפטגון בעולם מיוצר בסוריה, וחלק קטן ממנו בלבנון, במעורבות של ארגון הטרור חזבאללה.

סוריה כמרכז הייצור הגלובלי

משטרו של בשאר אל-אסד, המתמודד עם סנקציות בינלאומיות וקריסה כלכלית, הפך את ייצור הקפטגון למקור הכנסה עיקרי. תחת הנהגת מאהר אל-אסד, אחיו של בשאר, נבנו מפעלים לייצור הסם המפוזרים ברחבי המדינה, במיוחד באזורי חיץ הנתונים לשליטת המשטר.

ההכנסות מייצור והפצת הקפטגון מוערכות במיליארדי דולרים בשנה. לפי דו"חות שונים, שוק הקפטגון גלובלי עומד על בין 5.7 ל-57 מיליארד דולר בשנה. הכספים הנכנסים מייצור זה מאפשרים למשטר אסד לממן את פעולותיו, לייצב את שלטונו, ולתחזק את הכוחות הצבאיים הנאמנים לו.

נתיבי הברחה ויעדים מרכזיים

הקפטגון מופץ למדינות המפרץ הערבי, כולל סעודיה, ירדן, עיראק ומצרים, באמצעות רשתות הברחה מתוחכמות. נמל לטקיה שבסוריה מהווה מרכז יציאה מרכזי להברחות, לצד נתיבים יבשתיים העוברים דרך ירדן ומחוז אנבאר שבמערב עיראק.

תפיסות ענק של כדורי קפטגון הפכו שכיחות בשנים האחרונות:

– בשנת 2021, נתפסו ברחבי העולם יותר מ-250 מיליון כדורי קפטגון – פי 18 ממספר הכדורים שנתפסו ב-2017.
– בשנת 2022, דיווחה ירדן על תפיסת 65 מיליון כדורי קפטגון שהוברחו מסוריה.

השפעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות של הסם

הקפטגון פועל כסם ממריץ, שמגרה את מערכת העצבים המרכזית ומגביר את פעילות הדופמין. משתמשי הסם מדווחים על תחושות של ערנות מוגברת, אופוריה, תיאבון מופחת, ויכולת ריכוז גבוהה יותר. תכונות אלו הפכו את הקפטגון לפופולרי במיוחד בקרב אוכלוסיות מסוימות:
– עובדים בעבודות פיזיות או משמרות ארוכות, כגון נהגי משאיות, שזקוקים לערנות מתמדת.
– צעירים בעולם הערבי, הנמשכים לעלות הנמוכה של הסם, שעלות כדור בודד ממנו נעה בין 3 ל-12 דולר בלבד.
– סטודנטים הלומדים למבחנים ארוכים.
– מחבלים המשתמשים בסם כדי לדכא פחד ולהגביר את האגרסיביות במהלך פעולות טרור.

שימוש ממושך בסם גורם לתופעות לוואי חמורות, בהן:

– הפרעות שינה חמורות.
– כאבי ראש, סחרחורות ויובש בפה.
– פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי, כולל אובדן זיכרון לטווח קצר.
– הופעת פרנויה, דילוזיות והתפרצויות פסיכוטיות.
– התמכרות קשה שמובילה לתסמיני גמילה כמו דיכאון, כאבי ראש חזקים ועצבנות קיצונית.

קפטגון וטרור: כלי בידי ארגוני טרור

הקפטגון אינו רק סם שמממן טרור – הוא משמש גם ככלי אסטרטגי בידי ארגוני טרור כמו חמאס, חזבאללה ודאעש.
בין המקרים הבולטים בהם שימש הסם:

– פיגועי הטרור בפריז ב-2015, שבהם מחבלים השתמשו בסם כדי להבטיח ריכוז ואומץ במהלך הפעולה.
– מתקפת הטרור על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, שבה נמצאו כמויות גדולות של קפטגון על גופות מחבלים שחוסלו.

השימוש בסם מאפשר למחבלים לדכא פחד, להרגיש בלתי מנוצחים ולהגביר את האכזריות בפעולותיהם.

ניסיונות בינלאומיים למיגור התופעה

בעקבות התפשטות תעשיית הקפטגון והשלכותיה ההרסניות, מדינות רבות נוקטות צעדים למיגור ההברחות והייצור:
– ירדן מבצעת תקיפות ממוקדות בשטח סוריה נגד מבריחים ומוקדי ייצור סם.
– הליגה הערבית השיגה הסכם עם סוריה ב-2023, בו התחייבה דמשק לדכא הברחות בתמורה להסרת החרם עליה.

בנוסף, גופים בינלאומיים כמו UNODC (משרד האומות המאוחדות למלחמה בסמים ופשע) מנסים להקשות על ארגוני פשע להשיג את חומרי הגלם לייצור הסם, כמו פסאודואפדרין ואפדרין.

האם נפילת משטר אסד תשנה את המצב?

המשטר הסורי נשען באופן משמעותי על הכנסות מתעשיית הקפטגון. נפילתו של אסד עשויה להוביל להפסקת ייצור הסם בהיקפים רחבים, אך התהליך לא יהיה פשוט.
מפעלי הסם התעשייתיים שהוקמו בשטחי סוריה דורשים מאמצים בינלאומיים לאיתור והשמדה. בנוסף, השיקום הכלכלי של סוריה יחייב יצירת חלופות חוקיות שימנעו מאוכלוסיות מקומיות לחזור לפעילות פלילית.

השלכות על החברה והמזרח התיכון

מעבר להשלכות הכלכליות והביטחוניות, תעשיית הקפטגון פוגעת משמעותית בחברה באזור:
– התמכרות רחבת היקף בקרב צעירים גורמת להתפרקות חברתית ומשפחתית.
– השפעות הסם מחלישות את בריאות הציבור במדינות רבות, במיוחד במזרח התיכון.
– ההסתמכות על ייצור הסם מחזקת גורמים פליליים ומאריכה את חיי הפשע במדינות הסובלות מבעיות יציבות.

סם הקפטגון, שראשיתו כחומר רפואי, הפך לכלי רב עוצמה בשירות ארגוני טרור ומשטרים בלתי יציבים. השפעותיו ההרסניות ניכרות לא רק על בריאות המשתמשים, אלא גם על החברה, הכלכלה והביטחון באזור כולו.
המלחמה בקפטגון היא לא רק מלחמה בסמים, אלא גם מאבק נגד מנגנוני מימון טרור ונגד כוחות המבקשים לערער את היציבות האזורית.

הפתרון דורש שיתוף פעולה בין-לאומי רחב, שילוב של פעולות צבאיות וכלכליות, והשקעה בשיקום מדינות ואוכלוסיות שנפגעו מהתעשייה האפלה הזו.

מאמרים שאולי יענינו אתכם

המזרח התיכון היום והמצב בישראל