בריאותמאמרים חדשיםפסיכולוגיה של החינוךרפואה אלטרנטיבית

 טראומה ופוסט-טראומה בישראל בעקבות השביעי באוקטובר

-----------------------------------------------------------------------

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: rentatar@gmail.com - שלחו כאן אימייל

מלחמות ואירועים ביטחוניים הם חלק בלתי נפרד מהמציאות בישראל מאז הקמתה, ובעיקר אחרי השביעי באוקטובר. התמודדות מתמשכת עם מתקפות טילים, פעולות טרור, ואירועים צבאיים יוצרת מציאות שבה האוכלוסייה נחשפת לעיתים תכופות לאירועים טראומטיים. התוצאה הישירה של חשיפה מתמדת זו היא עלייה בשכיחות של תופעות נפשיות הקשורות לטראומה, ובפרט פוסט-טראומה (PTSD). המאמר יבחן את תופעות הטראומה והפוסט-טראומה, יסקור את התסמינים הנפוצים, יעמיק בדרכי הטיפול הנפוצים בישראל, ויבדוק את התמיכה הפסיכולוגית שניתנת למי שחווה טראומה.

 טראומה ופוסט-טראומה: הגדרה והבנת המושגים

טראומה היא תגובה רגשית לאירוע מסכן חיים או אירוע המאיים על שלמות האדם. בישראל, אחרי האירועים של השביעי באוקטובר במסיבת הנובה ובפעולות הטרור והחטיפה ביישובי העוטף בשדרות ובאופקים וכן בלחימה בעזה ופיגועי טרור כמעט בכל חלקי הארץ, בנפילות טילים וכתבמ"ים באילת, בדרום, בגליל בצפון, בגולן וכמעט בכל חלקי הארץ כולל במתקפת הטילים האירנית ומצבי חירום אחרים יוצרים חשיפה רבה לטראומות. כל אירוע המאיים על תחושת הביטחון האישי או הקהילתי עשוי לגרום לטראומה, לא רק עבור אלו שחווים את האירוע באופן ישיר, אלא גם עבור אלו החשופים אליו מרחוק, דרך התקשורת או דרך חוויות של קרובים.

פוסט-טראומה (PTSD – Post-Traumatic Stress Disorder) היא תסמונת המתפתחת לאחר אירוע טראומטי, כאשר האדם מתקשה להתאושש ממנו נפשית. בעוד רבים מצליחים להתמודד עם הטראומה ולחזור לתפקוד רגיל, ישנם אנשים שמפתחים תסמינים ארוכי טווח שמשפיעים על איכות חייהם. בישראל, שיעור הלוקים בפוסט-טראומה גבוה במיוחד בשל ריבוי המלחמות והאירועים הביטחוניים.

 התופעות של טראומה ופוסט-טראומה

לאחר אירוע טראומטי, התגובות הנפשיות עשויות לכלול תחושות פחד, חוסר אונים, בלבול וחוויות רגשיות עוצמתיות. עם זאת, כאשר התסמינים ממשיכים לאורך זמן ופוגעים בתפקוד היומיומי, מדובר בפוסט-טראומה. התסמינים של פוסט-טראומה כוללים:

שחזור האירוע (Re-experiencing): הסובלים מפוסט-טראומה חווים מחדש את האירוע הטראומטי באמצעות פלאשבקים, סיוטים, וזיכרונות חודרניים. חוויות אלו מופיעות לעיתים קרובות ללא התרעה מוקדמת ועשויות להיות מלוות בתחושת חרדה קשה.

הימנעות (Avoidance): מי שסובלים מפוסט-טראומה נוטים להימנע ממקומות, אנשים, ופעילויות המזכירים להם את האירוע הטראומטי. הימנעות זו עשויה לגרום להתכנסות ולבידוד חברתי, שכן האדם מנסה להימנע מכל גירוי שעלול לעורר זיכרונות טראומטיים.

עוררות יתר (Hyperarousal): תסמין נוסף של פוסט-טראומה הוא תחושת עוררות יתר, המתבטאת בערנות מוגברת, קשיי שינה, התקפי זעם, וקושי להירגע. עוררות היתר קשורה לרמת מתח גבוהה מתמשכת, שמקשה על הנפגע לחזור לתחושת ביטחון.

שינויים במצב הרוח ובחשיבה: הסובלים מפוסט-טראומה עשויים לחוות תחושות חזקות של דיכאון, אשמה, או בושה. הם מתקשים לחוש הנאה מפעילויות שבעבר היו מספקות אותם ולעיתים חשים ניכור כלפי סביבתם הקרובה.

תופעות פיזיות: מעבר לתסמינים הנפשיים, טראומה יכולה לגרום לתופעות פיזיות כגון כאבי ראש, בעיות עיכול, כאבים כרוניים, ותחושת מתח פיזי מתמשכת. אנשים רבים חווים גם תשישות פיזית כתוצאה מהמאמץ הנפשי המתמשך.

 הטראומה בישראל: השלכות על האוכלוסייה

הייחודיות של החברה הישראלית, החיה תחת איום מתמיד ותחת טרור מתמשך וכן לאחר האירוע הטראומטי של השביעי באוקטובר, מגבירה את החשיפה לטראומה בכל קשת האוכלוסייה. בנוסף לאנשי צבא וכוחות הביטחון, ילדים, מבוגרים, ואזרחים באזורים הסמוכים לגבולות חווים לעיתים קרובות מצבים טראומטיים.

ילדים ונוער הם אחת האוכלוסיות הפגיעות ביותר למצבי טראומה, שכן הם עדיין בשלב התפתחותי רגיש. מחקרים רבים מצביעים על כך שילדים החיים באזורים המועדים לפורענות, כמו יישובי הדרום, חווים רמות גבוהות של חרדה, הפרעות שינה וקשיי ריכוז. כמו כן, הורים רבים מתקשים להתמודד עם החשיפה הטראומטית של ילדיהם ומרגישים אשמה, תסכול וחוסר אונים.

חיילים ואנשי כוחות הביטחון הם קבוצה נוספת המצויה בסיכון גבוה לפתח פוסט-טראומה. ביחוד אחרי הקרבות של השביעי באוקטובר בעזה בגדה ובצפון, חוויות לחימה, מעורבות ישירה במבצעים צבאיים וחשיפה למראות קשים מותירות לעיתים קרובות חותם נפשי עמוק על המשתתפים בהן.

 דרכי טיפול בפוסט-טראומה בישראל

בעקבות העלייה בהכרה בנזקים הנפשיים הנגרמים כתוצאה מטראומה, קיימים היום בישראל מגוון רחב של טיפולים ותמיכה לאנשים הסובלים מפוסט-טראומה. דרכי הטיפול משתנות לפי הצרכים של הנפגעים ומשלבות גישות שונות של טיפול פסיכולוגי ותרופתי. להלן הסקירה של השיטות הנפוצות בישראל:

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא אחת השיטות הנפוצות ביותר לטיפול בפוסט-טראומה. המטרה בטיפול זה היא לשנות את דפוסי החשיבה השליליים הנלווים לטראומה ולפתח דרכים חדשות להתמודד עם הזיכרונות הקשים. הטיפול מתמקד גם בשינוי ההתנהגות הבעייתית שנוצרת בעקבות האירועים הטראומטיים, כגון הימנעות או תוקפנות.

חשיפה ממושכת (Prolonged Exposure): שיטת טיפול זו כוללת חשיפה מבוקרת וזמנית לזיכרונות מהאירוע הטראומטי כדי להפחית את הרגישות הנפשית אליהם. המטרה היא לאפשר למטופל לחוות מחדש את האירוע הטראומטי בסביבה מבוקרת, ובכך להפחית את הפחד והלחץ הנלווים לזיכרונות הללו.

EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing): טיפול זה מבוסס על שילוב של תנועות עיניים מבוקרות עם טיפול קוגניטיבי, במטרה לשנות את האופן שבו המוח מעבד זיכרונות טראומטיים. EMDR מוכר כאחת השיטות היעילות לטיפול בפוסט-טראומה ונמצא בשימוש נרחב בישראל.

טיפול תרופתי: במקרים חמורים של פוסט-טראומה, במיוחד כאשר המטופלים חווים דיכאון חמור או חרדה, ניתן לשלב טיפול תרופתי במקביל לטיפול פסיכולוגי. התרופות הנפוצות כוללות נוגדי דיכאון ונוגדי חרדה, שמסייעים לאזן את מצב הרוח ולהפחית את התסמינים הנפשיים של הפוסט-טראומה.

טיפול קבוצתי: בישראל מתקיימים גם טיפולים קבוצתיים, בהם משתתפים נפגעי טראומה יחד. טיפול קבוצתי מאפשר לאנשים לחלוק את חוויותיהם עם אחרים הסובלים ממצבים דומים, וליצור תחושת שייכות ותמיכה.

חשיבות התמיכה המשפחתית והחברתית

מעבר לטיפולים הרשמיים, התמיכה המשפחתית והחברתית היא חיונית להחלמה מטראומה ופוסט-טראומה. ישראל ידועה כחברה עם מבנים משפחתיים חזקים, והתמיכה המשפחתית משמשת כמקור חשוב להתמודדות. הכרה במצבו של הנפגע על ידי קרוביו ויכולת ליצור סביבה תומכת ומכילה עשויות לשפר את יכולת ההחלמה.

החיים בישראל כוללים חשיפה מתמדת למצבי סיכון וביטחון אשר יוצרים טראומה מתמשכת בקרב רבים מהאוכלוסייה. טראומה ופוסט-טראומה הן תופעות נפוצות ומשפיעות לא רק על הפרט, אלא גם על משפחתו וסביבתו. הטיפול בפוסט-טראומה בישראל מבוסס על גישות פסיכולוגיות ותרופתיות מגוונות, הנותנות מענה לצרכים השונים של הנפגעים. התמיכה המשפחתית והחברתית מהווה אף היא גורם מפתח בהליך ההחלמה. יחד עם זאת, המלחמה המתמשכת מביאה עמה אתגרים חדשים ויש חשיבות להמשיך לפתח את הטיפולים והשירותים הנפשיים המוצעים לכלל האוכלוסייה.

 

מאמרים שאולי יענינו אתכם
המזרח התיכון היום והמצב בישראל
טייסי חיל האויר

ההפיכה המשפטית דוהרת בפעם השנייה ויריב לוין מריץ אותה כאילו לא היה ה 7 באוקטובר, גם אם חלקים מסויימים מההפיכה - קראו עוד

האם תוספי מזון באמת מועילים?
תוספי מזון

תוספי מזון הם אחד הנושאים החמים בעולם הבריאות, עם תעשייה גלובלית שמגלגלת מיליארדי דולרים בשנה. רבים רואים בהם אמצעי קל - קראו עוד

סם הקפטגון
סם הקפטגון

סם הקפטגון, הידוע בשמות נוספים כמו פיטון, ביוקפטון ופנטיניל, הוא סם סינתטי ממשפחת האמפטמינים. תחילה שווק הסם בשנות ה-60 כתרופה - קראו עוד

דלקת גרון מאפיינים, גורמים ודרכי טיפול
דלקת גרון

דלקת גרון היא תופעה נפוצה, במיוחד בעונות המעבר ובחורף, תקופה בה התפשטות מחלות זיהומיות עולה משמעותית. דלקת גרון יכולה להיגרם - קראו עוד

עלייתו והתרסקותו של הציר השיעי במזרח התיכון
חיילי צה"ל באזור החיץ בסוריה צילום דובר צה"ל

הציר השיעי, שהתבסס במזרח התיכון במהלך העשורים האחרונים, היווה ברית אסטרטגית בין איראן, עיראק (בעיקר לאחר הפלת סדאם חוסיין ב-2003), - קראו עוד

הפיכה בסוריה
הפיכה בסוריה

תגובת שרשרת שהחלה בריסוק החיזבאללה על ידי ישראל והתקיפה באיראן שתפסה אותה במערומיה הייתה הזדמנות יוצאת דופן למהלך ההפיכה בסוריה.

מגנזיום בגוף האדם
מגנזיום

מגנזיום הוא מינרל חיוני המשפיע על מגוון רחב של תהליכים בגוף האדם. הוא תומך בפעילות של מאות אנזימים ומעורב במנגנונים - קראו עוד

ההשפעה של שעון החורף על גוף האדם
ההשפעה של שעון החורף על גוף האדם

למעבר לשעון חורף ישנן השפעות משמעותיות על גוף האדם, הנובעות בעיקר משינוי זמני האור והחושך שמסביבנו. אחת ההשפעות המרכזיות היא - קראו עוד

 מה קרה למוח שלנו בעקבות המלחמה?
מה קרה למוח שלנו בעקבות המלחמה

בשנה האחרונה, תושבי ישראל מתמודדים עם מציאות קשה ומורכבת, שבה חוויות טראומטיות, אובדן, מתח וחרדה הפכו לשגרת חיים. חשיפה למלחמה, - קראו עוד

 פצצות חודרות בונקרים
 פצצות חודרות בונקרים

לאחר מבצע החיסול של חסאן נסראללה בדאחייה בבירות עם פצצות חודרות בונקרים מצאנו לנכון להבהיר מהן פצצות אלו ההסטוריה של - קראו עוד

מי אתה חסן נאסראללה
חסאן נאסרללה מתוך אלמנאר

חסן נסראללה, מנהיג ארגון חיזבאללה הלבנוני, נולד ב-31 באוגוסט 1960 בפרבר שיעי בעיר ביירות, בירת לבנון. נסראללה, שגדל במשפחה דתית, - קראו עוד

 טיל היפרסוני 
 טיל היפרסוני 

בעקבות הודעת החותים השבוע על ירי של טיל היפרסוני לכיוון ישראל בחרנו להרחיב מעט על הטיל, הטכנולוגיה הצבאית עברה שינויים - קראו עוד

חדשות