פסיכולוגיה של החינוך

מעברים ושינויים הם חלק בלתי נפרד מהחיים. הם יכולים להיות תהליכים טבעיים כמו התבגרות, מעבר דירה, שינוי תעסוקתי או התמודדות עם משברים בלתי צפויים כמו מחלה או אובדן. למרות שהשינויים הללו עשויים להיות מאתגרים ואף קשים, הם מהווים גם הזדמנות לפיתוח חוסן נפשי ולהגברת כושר ההסתגלות שלנו.

בואו נדבר על כישלון. במשך חלק ניכר מחיי הייתי מאושר הייתי מחוייב להשגת שלמות של 100% בכל מה שעשיתי. הוגדרתי שקדן ומצויין ולא הייתה לי שום יכולת להתמודד עם כישלון. זו כמובן דרך לא ברת קיימא ולא בריאה לחיות.

בתקופה של שינויים אקספוננציאלים וחוסר וודאות, כאשר יותר ויותר משרות עוברות תהליכי אוטומציה ואלגוריתמים מחליפים אנשים בתפקידיהם, האם באמת אנשים יהיו "חסרי תועלת" כפי שטוען פרופ' הררי?

"המערכת המנטלית" של המין האנושי – האם סנכרון במצבי תודעה בין אנשים יוצר מערכת תודעתית גדולה יותר, שקושרת את כולנו יחד ובכך מאפשרת הפעלה של יכולות קוגניטיביות רדומות?

אנחנו רוצים שילדינו תלמידנו יצליחו, יתקדמו בחיים ויהיו מלאי ביטחון עצמי ואמונה ביכולותיהם, אבל דווקא מתוך הרצון הזה – אנחנו עושים לפעמים את ההפך. למשל, אומרים להם שצריך לכבד אחרים, אבל לא מכבדים אותם. לא מספיק להגיד. כדאי לשים לב איך אנו מתנהגים כלפיהם ומה בסופו של דבר הם מפנימים, לעיתים קרובות אין התאמה בין הכוונה שלנו להתנהגות שלנו, כלפי ילדנו וכלפי תלמידנו. 

חייו החברתיים של הילד חשובים ביותר לאושרו, בריאותו ולהתפתחותו. אחת המשימות החשובות של הילדות היא יצירת חברויות ושימורן ולהורים תפקיד חשוב בהכוונה ובסיוע בכך. מערכות יחסים מוצלחות עם חברים הנן בעלות השפעה חיובית על הדימוי העצמי של הילד ותחושת היכולת והמסוגלות האישית, בהווה ובעתיד. ממערכות יחסים הילדים לומדים כיצד להבין ולבטא את רגשותיהם ורעיונותיהם, לפתור סכסוכים,